אַסְתֶסֶרִיוֹ בעל / אַסְתֶרַי / יום הכיפורים

אַסְתֶסֶרִיוֹ בעל / אַסְתֶרַי / יום הכיפורים

כשאנו בית ישראל היינו באתיופיה, יום הכיפורים חל שם בעשרה בתשרי. הצום מכונה בשפת הגעז  " אַסְתֶסֶרִיוֹ בעל " ובפי ההדיוט " אַסְתֶרַי ", כנראה שזו מילה באמהרית. המילה " אַסְתֶסֶרִיוֹ " פירושה " יום הכיפורים ". כידוע, העונות באתיופיה שונות מאשר העונות בישראל- כשבארץ סוף הקיץ ותחילת הסתיו, אז חל יום הכיפורים באתיופיה זו עונת האביב.

עד שעות הערב מתענים, מבקשים סליחה ומחילה מה', סוגדים לה', מתפללים לבוא הגאולה, אפילו ילדים צמים עד כמה שהם יכולים. עם שקיעת החמה ולקראת צאת הצום מתחילה חגיגת הריקודים של כל הכפר, אפילו שהצמים כבר באפיסת כוחות. בשל כך, יום הכיפורים מכונה אצל בית ישראל " אַסְתֶסֶרִיוֹ בעל ", חג יום הכיפורים ולא רק צום יום הכיפורים.

החגיגה הזו נראית כתמוהה למראית עין, הרי הציווי המקראי הוא: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשוֹתֵכֶם, וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ הָאֶזְרָח וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. "

למרות הציווי הברור, החגיגה דווקא נכונה, משום שהשמחה הזו היא שמחה המחזקת את חשיבות הצום והיא מברכת את בואה של שנה חדשה וטהורה מחטאים שתחול על הצמים ואת הדף החדש שה' מעניק להם. את הכיפור מכל העוונות, את הדף החדש שה' מעניק ואת הכפרה והסליחה שהוא נותן לצמים, מבטאים הרוקדים בשיר אשר נוהגים לשיר בעת הריקודים:

תַדֶר תַדֶרַה מֵלָאק תַשִינַה

תַדֶר תַדֶרַה מֵלָאק תַשִינַה

אַסְתרַי קַרְמו אְסְקֵזַלַלֶֶמו

אְמוהַאי מַטו בַקולְקולֶטו

יָדֶרֶה גומֵן אְיָלַמֶטו

אהואה סְטואצֶ'או יְגומַמֶטו

תַדֶר תַדֶרַה מֵלָאק תַשִינַה

תַדֶר תַדֶרַה מֵלָאק תַשִינַה

השיר מסביר מה הגמול לזקנה שמכבדת את הצום, צמה כל היום, מתפללת שה' יכפר על כל עוונותיה. לא רק שנפתח לזקנה דף חדש ולא רק שכל עוונותיה נמחקו, אלא היא אף תהיה שמורה בהשגחה עליונה ועטופה ברוח השכינה. היא תאריך חיים, תתחזק כנערה איתנה, העליות התלולות והמורדות לא יהוו בעיה עבורה. כל הנס הזה מתרחש בלי שום קשר לתזונה נכונה של הזקנה, משום שהיא שמורה בהשגחה עליונה ועטופה ברוח השכינה.

הלא על כך נאמר בספר דברים פרק ח' פסוק ג' : " ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותיך, למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. "

השיר " תדר תדרה מלאק תשינה " , " שמורה בהשגחה עליונה ועטופה ברוח השכינה " לא מתאר רק את הגמול האישי של הצמים, אלא מעבר לכך. השיר מגלה לצמים את הסוד לשימור הקהילה, הדת, התורה והמורשת של עם ישראל- והוא ע"י צום יום הכיפורים. בזכות קיום צום הכיפורים כמצוותו, עם ישראל באשר נמצא, התורה והמורשת שלו, יהיו שמורים בהשגחה עליונה ועטופים ברוח השכינה.

 

site tracking with Asynchronous Google Analytics plugin for Multisite by WordPress Expert at Web Design Jakarta.