מעבדות לחירות

מעבדות לחירות

אוֹמְרִי טֵגְאָמְלָק אַבֵרַה

‏יום ראשון 24 אפריל 2011

לאחרונה אנו עדים למהפכות המתחוללות בעולם הערבי. זה התחיל בתוניסיה עבר למצרים, ללוב, לתימן, לסוריה וידם של הערבים עוד נטויה. מי בכלל האמין לפני כמה חודשים שנשיא מצרים חוסני מוברק יודח מכיסאו ועוד בבושת פנים כזו? עדיין קשה לאוזניים לשמוע כי מוברק עומד למשפט ע"י בני עמו באשמת הרג מפגינים. הרי האוזניים שלנו התרגלו לשמוע על הכבוד והיראה שהערבים רוכשים לשליטיהם העריצים והדיקטטורייים.

נראה שהעולם הערבי רוצה מאוד לצאת מעבדות לחירות. מצד שני, אולי זו סתם אופנה חולפת ללא השפעה עתידית באורח החיים של הערבים? אולי הערבים לא התעוררו באמת מהעבדות והם לא ינצלו את המהפכות בכדי לשנות את אורח חייהם?

כמה שזה נכון לכתוב שורות אלה דווקא בימי פסח, יום שבו בני ישראל יצאו לחירות.

לא קל לצאת מעבדות לחירות. עבד הוא עבד בנפשו וללא הדרכה צמודה קשה לעבד לצאת לחירות. אומרים שעבדים רבים שמצאו את עצמם חופשיים לא ידעו מה לעשות עם החופש ומרצונם החופשי חזרו להשתעבד. אסירים אחרי שנים בכלא מפחדים לצאת משער הכלא, מפני שהם כבר התרגלו לעולם הכלא. אז אולי גם הערבים הם כאלה?

לחששות האלה יש בסיס וסימנים העולים מההפגנות של המהפכנים. אותם מפגינים או אותם מהפכנים צועקים בגנות העריץ ובו זמנית מגלים את שנאתם העיוורת למדינת ישראל. שמעתי בחדשות מהפכן לובי צועק " קדאפי הוא ציוני ", כלומר כל עריץ מתואר כציוני כפי שבעולמנו כל רשע מתואר כשטן.

צריך לציין ששנאתם זו של הערבים למדינת ישראל היא כתוצאה מתעמולה מתמשכת אשר העריצים הערבים נקטו עד כה והטמיעו את השנאה הזו בעמיהם. בדרך זו העם התלכד סביב העריץ והבין שכל בעיותיו בגלל האויב הציוני. הם משוכנעים שהעוני וכל בעיותיהם באים בגלל ישראל ולא מעלים על דעתם ששליטיהם הם אלה שמדכאים אותם. קשה להתנער מהרגלים ועד כמה וכמה קשה לצאת מעבדות לחירות. אל לנו לשמוח יותר מדי, שהנה סוף כל סוף האנושות יצאה לחירות והעולם ינהג בהגינות כלפי זולתו. אולי הערבים התנערו מהעריצים אבל לא יצאו עדיין לחופש. במקום עריצים מוצהרים שהיו עד עכשיו יקומו מנהיגים מתוחכמים שינצלו את הרגלו של העולם הערבי, לשנוא את ישראל.

כמה אירוני שלרגל חג הפסח נשיא מדינת ישראל שמעון פרס איחל למצרים שיצאו מעבדות לחופש. הרי אותה ארץ היא זו ששעבדה את אבותינו. אבותינו יצאו מעבדות לחירות עולמים ונראה שצאצאי פרעה הם העבדים של מנהיגים ערבים העושקים אותם בשיטתיות ומחנכים אותם שכל בעיותיהם בגלל ישראל, כאילו שאם מדינת ישראל תחדל מלהתקיים כל בעיות העולם הערבי ייעלמו.

באמת שכדאי מאוד לערבים ללמוד מעם ישראל איך לצאת מעבדות לחירות. כשמשה הוציא את אבותינו זה היה בעזרת ה'. אולי ה' התערב במשימה הזו כי  הוא ידע עד כמה קשה להוציא עבד לחופש. לאורך חמישה חומשי התורה אנו רואים את המלחמות שנקט משה בכדי להוציא את בני ישראל לחירות. משה ידעה שביציאה ממצרים בני ישראל לא ייצאו לחירות, משום שהרגלי העבדות ילוו אותם ארבעים שנה. קל לצאת מהעבדות הפיזית אך קשה להתנער ממנטאליות של עבדות ומהרגלי העבדות.

ואכן, כל בעיה קטנה בני ישראל מזכירים למשה שטוב היה להם לעבוד את מצרים מאשר למות במדבר, כלומר הם עדיין עם הרגלי העבדות. לעבד קשה להבין  עד כמה חשוב לאדם למות תוך כדי מלחמה על החופש שלו מאשר למות תוך כדי עבדות. דור המדבר הוא דור עבדים והוא נשאר במדבר חופשי מעבדות אך עם מנטאליות של עבדים. עבד מת כעבד, מבלי להתנער מהרגלי העבדות ורק שני אנשים מדור העבדים זכו להיכנס לארץ ישראל, והם יהושע בן נון וכלב בן יפונה. שני אנשים מתוך מאות אלפי עבדים הצליחו לצאת מעבדות לחירות, דבר המוכיח עד כמה קשה להוציא עבד לחופש. למרות הקושי הזה יש גם תקווה הרי יהושע בן נון לא רק יצא לחופש אלא אף הנהיג את עם ישראל ביד רמה.

מי שכן נכנס לארץ ישראל ללא בעיות והפך לעם הם צאצאי העבדים וצאצאי דור המדבר אשר לא ידעו את פרעה ולא הכירו את העבדות. משה הצליח לחנך את צאצאי העבדים, להפוך אותם לעם חופשי ודאג שלא ישקעו בהרגלי העבדות של אבותיהם.

אכן, משימה קשה לעולם הערבי. האם באמת יצליחו לצאת לחירות? לפי הסימנים נראה שלא. העצה המתבקשת לאותם מהפכנים ערבים היא שיפסיקו את הרגלי העבדות, יפסיקו להתלהם כפי שחינכו אותם העריצים ויפסיקו להתנהג כעבדים, כי מי שרואה עדיין את ישראל כאויב שלו הוא כנראה עדיין עבד שלא יצא לחופש. עכשיו עליהם לשנס מותניים לעבוד קשה, לחנך את ילדיהם ואט אט לצאת לחופש.


site tracking with Asynchronous Google Analytics plugin for Multisite by WordPress Expert at Web Design Jakarta.