אודות

אודות

אני, אוֹמְרִי טֵגְאָמְלָק אַבֵרַה  נולדתי באתיופיה, במחוז גונדר, בכפר אָרְנַגִ'יג הנמצא ליד מרכז יהודי אתיופיה אָמְבוֹבֶר. עליתי לארץ בדצמבר 1984. כמו רוב בני הקהילה, למדתי בישיבה ולאחר מכן עברתי ללמוד בכפר הנוער " ימין אורד ". 

לאחר הפנימיה התגייסתי לצה"ל וכל שרותי היה במשמר הגבול.אני נשוי למזל ועובד בבתי זיקוק חיפה. הספר " אסתרי " הוא הספר הראשון שלי ואני מקווה שיבואו עוד אחריו. המניע לכתיבת הספר הוא המצב של הקהילה שלי בארץ, גם כן כל אשר עבר עלי, דרכו ניסיתי להציג את הקהילה באור חיובי.כמו כן, גם האתר הזה נועד להציג את הקהילה, את המסורת שלה וגם יהווה קול קורא ללב כל אחד על מנת להציל את הזהות שלנו.

לקרוא עוד בויקיפדיה  

5 תגובות to “ “אודות”

  1. מאת נורית לוז:

    לאומרי שלום,
    קראתי את ספרך "אסתרי" ואהבתי אותו מאד.

    אני מעוניינת לרכוש ממך את הספר (מאותה מהדורה של שנת 2008).
    אודה לך אם תחתום עבורי על הספר. (ביקשתי גם מהוצאת ידיעות אחרונות-חמד לפני שנכנסתי לאתרך אבל כוונתי לעותק אחד)

    הסיפור שלך כל כך רגיש, יפהפה ופיוטי וכתוב בשפה מעשירה ויפהפיה.

    למדתי הרבה על העדה האתיופים על מנהגיה, ערכיה ותרבותה ועל קשיי עליתה וקליטתה בארץ.

    במסגרת עבודתי, לפני עלייתכם ארצה, קיבלנו הכנה מאד כנה ויסודית. התרשמתי שלמדנו כל מה שאפשר מליקויי הקליטה של עליות קודמות ובכנות חשבתי שהפעם לא נפספס.
    בתכנית טלביזיה שלאחר עליתכם ראיינו בחור צעיר שעלה מאתיופיה ונשלח לפנימיה, כיצד הוא רואה את קבלת הפנים בארץ והאם אינו חושש מאותן טענות שמשמיעים יוצאי עדות המזרח על אופן קליטתם, קיפוחם והפלייתם עד היום. הבחור ענה בערך כך "קודם תלמדו אותי להיות כמותכם ואחר כך אתלונן".
    היום אני מבינה שכמה שלא נתכונן ונלמד ונתכוון לטוב, המפגש של המהגר עם הארץ הקולטת ותושביה תמיד יהיה קשה. בעיקר כאשר הציפיות ופערי התרבות כל כך גדולים.
    אני מעריכה את יכולתך המאוזנת לראות את פני הדברים ועם זאת להראות את יופיה ומורכבותה של מסורת יהודי אתיופיה, בצורה פיוטית נוגעת ללב ומעוררת מחשבה. ובנוסף, גם לתבוע מהעולים את הכמעט בלתי אפשרי, להמשיך לכבד ולקיים אותה גם בתהליך ההשתלבות בחיים בארץ וב'חברה הישראלית', זו אשר מרגע עלייתם לארץ כוללת גם אותם.
    הפרדוקס, אילו רק יצא ספרך קודם לעלייתך יתכן וקליטתך היתה קלה יותר.

    מצפה לספרך הבא,
    בהצלחה,
    נורית

  2. מאת איציק גזיאל:

    אומרי שלום
    לכאורה ספרך מאוד קונקרטי , סיפור של ילד ,סיפור של קהילה אתיופית . אך מבחינתי זהו סיפור נפלא של מסע אנושי באשר הוא.
    לקחתי לא מעט מהתובנות השתוללות בספר , והתאהבתי קשות בסבתא אזלץ. אני מאמץ אותה כסבתי אם זה בסדר מבחינתך
    תודה על שלקחת אותי למסע
    איציק גזיאל

  3. מאת ורד יהודה:

    אומרי שלום, קראתי את הספר ונהנתי מכל רגע. הספר בראש ובראשונה סיפור מרגש של ילד ושל מסע. סיפור שיש בו מהכל האהבה, שמחה, כאב, אכזבה, תקווה…
    הספר מגיש את מסורת יהודי אתיופיה בצורה שאין לטעות בהשתייכות שלה למסורת היהודית ואם זאת עם יחוד מיוחד ויפה משלה.
    יישר כח
    ורד

  4. שלום (לא לפרסום)

    אנא התקשר עמי בדחיפות בקשר לרכישת הספר אסתרי לבי"ס בחו"ל.

  5. מאת דפנה דורי:

    אומרי היקר,

    בימים אלה גמרתי לקרוא את ספרך המיוחד והמרגש "אסתרי" באיחור של שבע שנים. רק עכשיו גיליתי אותו ואולי זה לא מקרי…כשאתב זורע זרע של עץ פרי אינך יודע עד היכן יגיעו פירותיו…
    בכל מקרה, חשבתי על האפשרות להמחיז את ספרך כהצגת ילדים במסגרת פרויקט חינוכי בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ.
    אשמח להרחיב ולפרט יותר.
    האם תוכל לשלוח לי המייל שלך כדי שאוכל ליצור איתך קשר ישיר?

    שבת שלום

    בברכה,

    דפנה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

site tracking with Asynchronous Google Analytics plugin for Multisite by WordPress Expert at Web Design Jakarta.